החלטה בתיק רת"ק 24411-02-12

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב מיום 29.1.12 (כב' השופט יעקב שקד), בו נדחתה תובענת המבקש כנגד המשיבות לפיצוי בסך 2,600 ש"ח בגין הטעיה בפרסום באתר המופעל על ידי המשיבה 1 דרכו רכש המבקש מהמשיבה 2 תנור מובנה תמורת הסך של 1,330 ש"ח.

הבר"ע שהוגשה ביום 14.2.12 הועברה לטיפולי ביום 16.7.12 לאור הליכי פטור מאגרה שהתנהלו לפני כב' הרשמת נחליאלי חיאט.

בתביעתו טען המבקש שרק ביום בו הותקן התנור בביתו הבחין שכתב האחריות שנמסר לו הינו לתקופה של שנה אחת בלבד ושהאחריות לארבע שנים הבאות מוגבלת, וזאת בניגוד לאמור בפרסומת המוצר באתר המשיבה בה נרשם כי יקבל אחריות מלאה לחמש שנים.

בפסק הדין נקבע שהמשיבות הודו שנפל אי דיוק בפרסום המוצר באתר, ושבעוד שבפרטי התנור והאחריות נרשם שמדובר באחריות לשנה בלבד הרי במרכז העמוד ליד שתי כוכביות נרשם שמדובר באחריות מלאה לחמש שנים. בימ"ש קבע שלא מדובר בפרסום מטעה במכוון אלא בשגגה בלבד, זאת לאור אופן ניסוח הפרסום כאמור, ולאחר שנתן אמון בדברי נציגי המשיבות אשר גם אישרו למבקש בכתב (נספח ג לכתב ההגנה של משיבה 1 ונספח 5 לכתב ההגנה של משיבה 2 שלא צורפו לבר"ע) את דבר הטעות מספר פעמים וזאת כשבועיים בלבד לאחר פניית המבקש אליהן בעניין.

בימ"ש קבע שאין לקבל את טענת המבקש לפיה לא קיבל כמובטח אחריות מלאה לחמש שנים, בקובעו שהאחריות צורפה לכתב ההגנה מספר פעמים המשיבות גם הצהירו בכתבי הטענות שהאחריות תקפה ללא כל הגבלה לחמש שנים, ושגם המבקש אישר בכתב התביעה כי המשיבות אישרו לפניו מפורשות שהאחריות הינה מלאה לחמש שנים.

כמו כן נקבע שאין כל בסיס לנזק לו עותר המבקש, המבקש לא טען שהתנור שרכש התקלקל ולא תוקן בטענה שהאחריות מוגבלת, ושגם אם ארע נזק כלשהו  - שלא הוכח - מדובר ב'זוטי דברים'.

לפיכך דחה ביהמ"ש קמא את התביעה תוך חיוב המבקש בהוצאות לדוגמא לכל אחת מהמשיבות בסך 1,500 ש"ח.

בבר"ע שלפני טוען המבקש שאמנם המשיבות הסכימו לעדכן וליתן לו אחריות מלאה ל 5 שנים אולם שעד כה לא העבירו לו כתב אחריות מלא לחמש שנים. המבקש טוען לגבי כתב האחריות עליו הסתמך בפסק דינו בימ"ש קמא כי אמנם המשיבות טענו בדיון בבימ"ש קמא ובכתבי ההגנה שיחשיבו אותו ככתב אחריות מלא, אולם שמנוסחו עולה שהינו מוגבל לתקופה של ארבע השנים הנותרות ואין מדובר בכתב אחריות מלא.

המבקש טוען שלאור הדין הקיים והיות הפרסום מטעה שגה בימ"ש קמא כאשר לא מצא מקום לחייב את המשיבות בסכום התביעה אשר גובש לאור ההוצאות ועוגמת הנפש שנגרמו לו בעקבות התנהלות המשיבות.

לאחר שעיינתי בבר"ע על נספחיה ובפסק הדין החלטתי לדחות את בקשת רשות הערעור ללא צורך בתשובה מכח סמכותי לפי תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי.

מטרתו של בית המשפט לתביעות קטנות היא לאפשר דיון יעיל, קצר ופשוט בתביעות שעלותן הכספית נמוכה, ותכלית זו מנחה גם את ערכאת הערעור בבואה לשקול מתן רשות לערער על פסק הדין (ראו גם: רע"א 5711/08 רשל פרטוק נ' סול טורג'מן בע"מ [פורסם בנבו], 17.3.09).

התערבות ערכאת הערעור בפסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות תהא מוצדקת רק במקרים חריגים, בהם נמצאה טעות גלויה על פניה בפסק, או כאשר מדובר בשאלה עקרונית שבית המשפט לתביעות קטנות מרבה לדון בה ורצוי שלא להנציח פסק דין מוטעה המשמש לאותו בית משפט תקדים לתביעות דומות (ראו: גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה תשיעית, עמ' 826).

המקרה הנדון אינו נמנה עם המקרים החריגים המצדיקים סטיה מן הכלל ובידי המבקש לא עלה לשכנע כי בפסק הדין נפלה טעות בולטת.

עיקר טענות המבקש מופנות כנגד ממצאים עובדתיים של הערכאה המבררת, הנסמכים על חומר הראיות והמסמכים שהוגשו לפניה ועל התרשמותה הבלתי אמצעית מהעדים שהתייצבו לפניה. בכגון דא אין ערכאת הערעור נוטה להתערב אלא במקרים חריגים שאינם בנמצא כאן (ראו גם: רע"א 3716/09 ג'אנה תעשיות ומשקאות בע"מ נ' מאזן עואד מסחר כללי בע"מ, 21.9.09).

ביהמ"ש קמא ביסס את ממצאיו העובדתיים על הראיות שבאו לפניו, שעה שאין מחלוקת על כך שהמשיבות הודו שהאחריות הינה מלאה לחמש שנים, ושהן אישרו זאת למשיב גם בכתב, על פי הנספחים לכתבי ההגנה - שלא צורפו לבר"ע. לא מצאתי כל טענה בבר"ע כלפי קביעת ביהמ"ש שלא מדובר בפרסום מטעה במכוון, גם אין מחלוקת שהמבקש לא תבע בגין נזק שנגרם לתנור גם לא טען שהתנור לא תוקן מחמת הגבלה בכתב האחריות.

בנסיבות אלה הכרעתו של ביהמ"ש סבירה ומנומקת על פניה ואינה מצדיקה התערבות ערכאת הערעור בפסק הדין.

יש להוסיף, שגם אם  - כטענת המבקש בבר"ע - כתב האחריות שצרפה המשיבה לכתב ההגנה מוגבל ואינו מלא כמובטח, הרי מקום בו הביעה נכונות הן בעל פה והן בכתב כבמקרה דנן להעניק לו אחריות מלאה כמובטח לחמש שנים, טענת המבקש בבר"ע לפיה ללא מסמך כאמור לא יקבל ממנה בעתיד שירות במקרה הצורך היא השערה בלבד ואינה יכולה על פני הדברים להקים לו עילת תביעה במסגרת התובענה הנוכחית.

לא מצאתי מקום להתערב בסכום ההוצאות בו חוייב המבקש בפסק הדין. הלכה היאשלערכאה הדיונית - הרואה את מכלול נסיבותיו של הסכסוך ואת התנהלות הצדדים לאורכו של הדיון ואמונה על ניהול הדיון לפניה - שיקול דעת רחב בפסיקת הוצאות. אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בעניינים כגון דא אלא במקרים חריגים. בנסיבות דנן, ונוכח קביעותיה העובדתיות - בהן לא מצאתי כאמור מקום להתערב - של ערכאה קמא בפסק הדין, לא נוכחתי שהמקרה הנדון נמנה על אותם מקרים חריגים המצדיקים התערבות ערכאת הערעור.

לאור האמור לעיל ומכח סמכותי לפי תקנה 406(א) לתקנות סד"א אני דוחה את הבר"ע ללא צורך בתשובה.